<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן א'</h1>
<h2>דף פט.</h2>
ולענין אם כתובה מן התורה אם לא נתחבטו החכמים יש מי שאומר שהוא מן התורה והביא ראיה לדבריו מפסוק כסף ישקול כמהר הבתולות וכותבין בכתובה דחזו ליכי מדאוריתא. ויש מי שאומרים שהיא מדברי סופרים ואפילו כתובת בתולה ואין צריך לומר כתובת אלמנה שהיא מדבריהם לדברי הכל. ויש להביא ראיה לכתובת בתולה שהיא מדבריהם דאמרינן חכמים תקנו להן לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה אלמא דתקנת חכמים היא ותו אמרינן הואיל ותקנת חכמים היא לא תגבה אלא מן הזבורית ובודאי אם היתה מן התורה היתה גובה בעדית מכל הני משמע דמדרבנן היא. ומה שאנו נוהגין לכתוב דחזו ליכי מדאוריתא כתב הרמב"ן ז"ל דמנהג טעות הוא דקימא לן דמדרבנן היא ומשום כתובה דידהו לא גביא ולא מידי דיכול לומר לא שעבדתי נכסי אלא בכתובה מן התורה אבל אם מדברי סופרים היא אין לה כלל ועכשו עלה בידינו דמדברי סופרים היא. והעמיד הראב"ד מנהגנו על מכונו וכתב כי פי' הדברים דחזו ליכי מדאוריתא. כלומר הריני מחייב עצמי לך בזוזין מאתן כשל תורה כלומר שיהיו אותן מאתים דינרין בכסף של כסף צורי. ולא בכסף של דבריהם שהוא כסף מדינה. וכן כתב ה"ר יונה ז"ל דההוא מדאוריתא אכסף זוזי מאתן קאי אלא שלדברי הראב"ד ז"ל צריך לכתוב דאוריתא. אבל ה"ר יונה ז"ל אמר [אפילו לא] כתב לה דאוריתא חייב לתת לה בשעת גוביינא מאתים דינרין של תורה שהוא כסף צורי. ופי' כסף זוזי מאתן דאוריתא דחזו ליכי. כלומר שכבר הם ראויין לך מדברי סופרים. והילכך אפילו לא כתב לה דאוריתא נוטלת כסף צורי כאלו חייב לה מן התורה והביא הרבה ראיות לדבריו.
